יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

ארט ג'ורנלינג 2: צבע

האתגר הפעם היה צבע.
וצבע ... זה אתגר מלחיץ.

נו מלחיץ, מלחיץ למי שמתלבש בדרך כלל בשילוש הקדוש: שחור, אפור או חום
ובימים ממש פרועים: כחול נייבי.
אז בשבילי זה אתגר לצאת מתחומים מאד בטוחים ושמורים לעבר מחוזות הצבע.
כי בשביל צבע צריך מידה מסוימת לפחות של חופש
חופש פנימי - להעז.

חברה טובה שלי
הביאה לאחת מישיבות הצוות את השיר:
"כשאהיה זקנה אלבש סגול"
ואני מצרפת אותו כלשונו לטובת הכלל.

אזהרה
מאת: ג’ני ג’וזף
עברית: זמירה גוטסמן © 
כשאהיה זקנה אלבש סגול
אחבוש כובע אדום – לא תואם – אך גדול
אבזבז בלי חשבון כספי קצבאות
על יין ישן וכפפות לבנות וסנדלי סאטן לא הולמות
אומר: ‘אין לי כסף עבור חמאה למריחה!’
כשאתעייף – אשב לי על שפת מדרכה;
בחנויות – אגרוף בלי בושה דוגמיות
ואלחץ בחדווה על פעמוני אזעקות
את מקלי ארקיד על גדרות, סורגים
משכיחה מלבי נעורים מחמירים
אצא לי לגשם נעולת כפכפים
ואקטוף לי פרחים בגינות השכנים
ו-כן, אלמד גם לירוק! רחוק!
אוכל אז ללבוש חולצות איומות
להשמין בתוכן ללא כל חרטות
לזלול בשלווה ערימת נקניקים
או שבוע שלם לכרסם חמוצים
ובתוך קופסאות נעליים לצבור עפרונות,
עטים ופריטים מוזרים!
אך בינתיים, אבוי, יש ללבוש בגדים יבשים,
לא לקלל ברחוב, לשלם ת’מיסים
לשמש דוגמא טובה לילדים,
לארוחות ערב להזמין ת’קרובים
ולקרוא בדבקות מדי יום עיתונים
אז אולי רק אתאמן לי מעט לפעמים
בכדי שמכריי לא יהיו ממש המומים
כשאהיה לפתע זקנה ואלבש רק סגולים…
אז בינתיים,
ארשה לעצמי לכתוב בסגול... זו גם התקדמות קטנטנה.
וביומן:
קיבלתי השראה מהמשפט:
"Be a fruit loop
in a world of Cheerios"
והנה שם בתחתית של בדף הימני פינצ'צ'תי מקופסת הקורנפלקס האהודה על בני הבית... (ולא במקרה), 
השתמשתי בצבעי המים שקניתי, זה מכבר וגם בעפרונות שאפשרו לי להתנסות בפאטרן של הטווס - שהוא הכול חוץ מחום.
ומה זה נהניתי!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה